פסק-דין בתיק עת"מ 48236-08-11

1. העותרת מבקשת להשיג אחר החלטת המשיבה  1, המועצה האזורית חבל אילות (להלן:" המועצה"), אשר סירבה להאריך ו/או לחדש את תוקפו של רישיון עסק זמני שניתן לה לניהול עסק של "עריכת אירועים תחת כיפת השמים", ואחר החלטת המשיב 2 (להלן:" המינהל") אשר סירב ליתן לה היתר לשימוש חורג, בנכס נשוא העתירה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2. העותרת, חברה בע"מ, שכרה מהמשיבה 3 (להלן: " ערדג"), על פי הסכם שכירות מיום 17.2.08, נכס מקרקעין בשטח של כ- 27 דונם בתחום המועצה, כאשר על פי מטרת השכירות הושכר המושכר לעותרת: " למטרת מסעדה, וחנות לממכר מוצרי מזון, ולא לשום מטרה אחרת. השוכר יהיה רשאי לקיים בתוך המושכר אירועים, בכפוף להשגתו של כל היתר ורישיון שידרש ובכפוף להוראות כל דין וכל רשות מוסכמת...".

עוד הוסכם, במסגרת הסכם השכירות, כי השוכר (העותרת) יהיה אחראי להשיג על חשבונו ועל אחריותו את ההיתרים והרישיונות הנדרשים לצורך השימוש במושכר כשהמשכיר (ערדג) מתחייב לסייע , כמיטב יכולתו, בכל הנדרש לשם קבלת הרישיונות וההיתרים.

3. אין חולק כי במועד חתימת הסכם השכירות ניתן היה להשתמש במושכר לשם הפעלת מסעדה ולא היה כל היתר לקיים אירועים תחת כיפת השמים אולם, היה ידוע, לצדדים להסכם השכירות הנ"ל, כי בכוונת העותרת לנקוט בהליכים לקבלת היתר לשימוש חורג במושכר לצורך הפעלת המושכר לעריכת אירועים תחת כיפת השמיים.

4. גם אין חולק כי קודם להסכם השכירות האמור קיבלה ערדג, על פי הסכם חכירה עם המינהל מיום 3.7.05,  בפטור ממכרז, את הנכס האמור, שהינו מגרש בשטח של 27 דונם. חוזה החכירה נחתם לתקופה שמיום 24.10.04 ועד ליום 23.10.2053 כאשר, על פי התוכנית החלה על הקרקע, ייעוד המגרש הינו לשם הקמת מכון ימי ו/או למחקר לתעשייה וחקלאות למי ים.  על פי התוכנית החלה, ניתן היה לבנות בשטח גם קפיטריה.  ערדג, שהחזיקה במקום, עד להסכם השכירות עם העותרת, הפעילה במבנה הקיים בנכס מסעדה וזאת בהתאם לתוכנית החלה.

5. ביום 21.5.03, נחתם חוזה הרשאה, בנוגע לתקופה המתחילה ביום 10.10.02 ומסתיימת ביום 9.10.09, אשר התיר לערדג לעשות שימוש חורג בשטח של 65 מ"ר, לצורך הפעלת חנות ממכר. כאשר, על פי חוזה ההרשאה הרשות האמורה היתה אישית מבלי שהמורשה יכול  להעביר את זכויותיו לאחר.

6. בתום תקופת ההרשאה, ביום 8.2.2010, הודיע המינהל לערדג כי לנוכח סיום חוזה ההרשאה ואי הפסקת השימוש החורג על ידם, חולטה הערבות שהיתה בידי המינהל לצורך זה. עוד הובהר לערדג כי היא מוזמנת לאלתר לחידוש ההרשאה.

7. בעקבות מכתב זה פנתה ערדג למינהל, ביום 14.3.2010, וביקשה לחדש את השימוש החורג. יצוין, כי הבקשה הוגשה בעת שהעותרת מחזיקה בנכס, ולא ערדג, והבקשה התיחסה לחידוש שימוש חורג כפי שהיה קיים על פי הסכם ההרשאה (ראה נספח 5 לתגובת המינהל) מבלי שהתבקשה כל תוספת של יעוד לצורך עריכת אירועים תחת כיפת השמים או כל ייעוד נוסף אחר מעבר לניהול חנות ממכר, על פי ההיתר לשימוש חורג שהיה בתוקף כמפורט לעיל.  

8. ביום 7.4.2010 הודיע המינהל לערדג כי אינו מתנגד לדיון עקרוני בבקשתה הנוגעת לקבלת היתר בניה לשימוש חורג למטרת חנות דגים, אך הבהיר כי בשלב זה, הוא מתנגד למתן היתר בניה לשימוש החורג והבהיר כי אין לתת היתרי בניה ללא הסכמתו. להדגיש כי מכתב זה מתייחס לבקשת ערדג לקבלת היתר בניה לשימוש חורג כאשר השימוש המוגדר הינו חנות דגים ולא בניה להקמת מתחם לאירועים תחת כיפת השמיים.

9. בהמשך, במהלך חודש אפריל 2010 פנתה ערדג, בשם העותרת, למינהל וביקשה היתר שימוש חורג להקמת מתחם אירועים, כשהבקשה  חתומה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל אילות. השטח שהתבקש הוא שטח של כ-110 מ"ר, בנוסף לשטח של 65 מ"ר של החנות.

10. המינהל לא נתן כל אישור לבקשה זו, אם כי גם לא נתן תשובה פורמאלית בכתב, לא לחיוב ולא לשלילה. יחד עם זאת, מנהלי העותרת נפגשו עם מנהלת מחוז דרום של המינהל אשר הבהירה להם כי הפעילות המותרת במקום היא הפעלת המסעדה בלבד (ראה נספח ט' 3 - מכתב המינהל מיום 17.5.2011 לעותרת.)

11. נמצא אפוא כי התוכנית שהגישה העותרת, לקבלת היתר לשימוש חורג בשטח האמור, לצורך הקמת והפעלת מתחם אירועים, לא נחתמה על ידי המינהל וכי בפועל אין בנמצא כל מסמך המאשר כי ניתנה הסכמת המינהל לשימוש המבוקש.

12. בפועל, אין חולק כי העותרת קיימה בנכס המושכר אירועים תחת כיפת השמיים והמינהל הבהיר לעותרת, באמצעות חברת ערדג, במכתבו מיום 4.8.11, כי השימוש החורג נעשה ללא היתר ועל כן נדרשת הפסקתו. עוד הובהר לעותרת כי היא רשאית לפעול להסדרת קבלת ההיתר, אם כי אין התחייבות מצד המינהל כי העניין יוסדר.

13. כאמור לעיל, העותרת ששכרה את הנכס מערדג, בשנת 2008, ביקשה לעשות שימוש במושכר לצורך קיום אירועים תחת כיפת השמים ולשם כך החלה לקדם הליכי רישוי נדרשים, בין השאר ערכה בקשה, באמצעות אדריכל, לקבלת היתר לשימוש חורג במושכר לצורך הפעלת המושכר לעריכת אירועים כאמור לעיל. ערדג, סייעה לעותרת וחתמה על הבקשה, בהיותה חוכרת הקרקע, כמפורט לעיל. 

14. בקשה זו הועברה לוועדה המקומית לתכנון ובניה של המועצה וביום 26.11.09 אישרה הוועדה את הבקשה למתן שימוש חורג במושכר למשך 5 שנים. בהתאם, הוציאה המועצה לעותרת רישיון זמני לניהול עסק לשם קיום אירועים תחת כיפת השמיים, עד 1600 איש, לתקופה שמיום 21.4.2010 ועד 31.10.2012 כשעל פי תנאי הרישיון מחויבת העותרת ליתן הודעה על כל אירוע שמתקיים. במקביל, היה ברור לעותרת כי עליה לפעול להסדרת קבלת היתר לשימוש חורג מהמינהל. 

15. גם לאחר תום תקופת הרישיון הזמני, 31.12.2010, המשיכה העותרת להפעיל את עסקה  וזאת עד אשר קיבלה הודעה מהמועצה, במכתב מיום 26.4.2011, כי רישיון העסק הזמני לא יחודש היות ואין אישור לשימוש חורג מטעם המינהל וכן מטעמים הנוגעים להערותיו של משרד הבריאות.

16. משלא עלה בידי העותרת לקבל את הסכמת המינהל לשימוש החורג הוציאה המועצה ביום 8.5.2011, צו הפסקה מינהלי, שאף נדון בהליך משפטי בבית המשפט באילת ובהסכמת הצדדים נמחקה בקשת העותרת לביטול הצו. צו ההפסקה המנהלי הפך חלוט.

17. בהמשך לכך, משלא ניתנה הסכמת המינהל ולאור מכתב המינהל המופנה אל מנכ"ל ערדג, מכתב מיום 4.8.2011, המתריע בפני נקיטת הליכים אם לא יופסק השימוש החורג שנעשה במקרקעין וסילוק המבנים והמתקנים המשמשים להפעלת גן אירועים במקום, שלחה המועצה, ביום 11.8.2011, מכתב לעותרת המודיע לה כי, לנוכח העובדה שהמינהל לא התיר שימוש חורג במקום ועל אף ארכות רבות שניתנו לה להסדיר הפעילות בנכס, המועצה לא תאריך את ההיתר הזמני שניתן לה עד ליום 31.8.2011  והיא תידרש להפסיק את הפעילות במקום, אלא אם כן יתקבל אישור המינהל.